סדרת מתכונים קלילים שנוצרה בעקבות המלחמה אבל תתאים לכל צהרים לכל ילד ולהורה שאין לו כבר כוח נוסף

זאת אחת המנות שאני הכי מתגאה בהן כי היא יצאה טעימה בטירוף, הכי זריזה שאפשר וגם הבן שלי אכל אותה יחד איתי ואני רק רוצה לשאול אתכם, מה עוד אפשר לרצות מארוחת צהריים? אתם באמת חייבים ללכת להכין אותה (מזה ללכת לרוץ!) ובהצלחה עם להשאיר את המנה גם ליתר המשפחה.

את הקציצות האלה אין משהו במשפחה שלי שלא זוכר ולא רוצה לאכול כל יום בשבוע. כי בסוף אוכל תמיד מתקשר לנו בראש לזכרון, לגעגוע או לחוויות שאנחנו רוצים לייצר לאהובים עלינו. יש בקציצות האלה רכיב אחד שעושה אותן הכי כיפיות לילדים (ותכלס גם למבוגרים) ואני מחכה לראות אם אתם מצליחים לזהות מהו