את הקציצות האלה אין משהו במשפחה שלי שלא זוכר ולא רוצה לאכול כל יום בשבוע. כי בסוף אוכל תמיד מתקשר לנו בראש לזכרון, לגעגוע או לחוויות שאנחנו רוצים לייצר לאהובים עלינו. יש בקציצות האלה רכיב אחד שעושה אותן הכי כיפיות לילדים (ותכלס גם למבוגרים) ואני מחכה לראות אם אתם מצליחים לזהות מהו

אני פשוט מתה על חצילים וזה בוודאות קשור איכשהו לשורשים הרומנים שלי אחרת איך אפשר להסביר את האהבה לכל מנה שיש בה חצילים? אגב, שמתם לב לזה שכל מנה עם חצילים היא פשוט עולם שלם ושונה? אז יש לכם מנה עם טוייסט לפרוסות חציל אפויות בתנור ושתפו אותי בתגובות אם הכרתם את הטריק עם המלח על החציל

כמובן שבפעם הראשונה שרציתי לעשות משהו שהוא קצת מעבר לקוביות טופו בתנור דיברתי איתה והיא נתנה לי את המתכון המושלם הזה ואף הגדילה לעשות ואמרה לי לעשות כמו רוטב חריימה כזה. עכשיו אני כידוע לכולכם לא מגיעה מהעדה שמכינים בה חריימה אז ניסיתי לעשות כמיטב יכולתי ואני מאוד מקווה שלא תסקלו אותי פה אם זה לא מדוייק