את הקציצות האלה אין משהו במשפחה שלי שלא זוכר ולא רוצה לאכול כל יום בשבוע. כי בסוף אוכל תמיד מתקשר לנו בראש לזכרון, לגעגוע או לחוויות שאנחנו רוצים לייצר לאהובים עלינו. יש בקציצות האלה רכיב אחד שעושה אותן הכי כיפיות לילדים (ותכלס גם למבוגרים) ואני מחכה לראות אם אתם מצליחים לזהות מהו

כמובן שבפעם הראשונה שרציתי לעשות משהו שהוא קצת מעבר לקוביות טופו בתנור דיברתי איתה והיא נתנה לי את המתכון המושלם הזה ואף הגדילה לעשות ואמרה לי לעשות כמו רוטב חריימה כזה. עכשיו אני כידוע לכולכם לא מגיעה מהעדה שמכינים בה חריימה אז ניסיתי לעשות כמיטב יכולתי ואני מאוד מקווה שלא תסקלו אותי פה אם זה לא מדוייק

אני חושבת שמאז שאני ילדה אחד המאכלים שאני הכי אוהבת זה קציצות. וזה שכל סיר הוא עולם אחר לגמרי זה אחד הדברים הכי כיפים שיש.

אין לי מושג איך זה קרה אבל רום, הבכור שלי, גדל ממש. מרגיש כאילו ביום בהיר אחד הוא פתאום נהיה ענק. מה שאומר שהוא מגיע הביתה בצהריים וזהו נגמר לי הזמן חסד של המסגרות ומצאתי את עצמי כל הזמן במטבח חושבת מה להכין לו שיהיה לו גם כיף.

יש במתכון הזה טריק משנה קציצות, ממש ככה. אחרי שתתחילו להכין קציצות עוף ככה לא תבינו איך הכנתם קציצות עוף אחרת ותבינו שהן יכולות להיות הכי טעימות בעולם. זאת אחת המנות שאני מכינה הכי הרבה כי בשבילי זאת ה-מנה לארוחת צהריים קלה, שווה וזמינה במקרר